האם הרהיט בכלל ייכנס הביתה

השאלה הזו נשאלת בדרך כלל אחרי שהספה כבר הוזמנה. הבדיקה כאן מריצה את אותו חישוב שמוביל מנוסה עושה בראש: האם שני הממדים הקטנים עוברים בפתח, האם הפריט נכנס בתא המעלית, ואם לא, האם נשארת דרך במדרגות.

מידות הרהיט

מודדים את הרהיט ארוז, כולל רגליים ובליטות. ספה נמדדת גם בגובה המשענת וגם בגובה המושב, כי לפעמים מפרקים את הרגליים ומרוויחים עשרה סנטימטרים.

פתח הכניסה

מודדים את הפתח כשהדלת פתוחה לגמרי, מהמשקוף ועד הדלת עצמה. דלת שאפשר להוריד מהצירים מוסיפה בדרך כלל 4 עד 5 סנטימטרים.

מעלית
חדר מדרגות

גובה התקרה חשוב לא פחות מהרוחב: פריט ארוך עולה במדרגות בהטיה, ולכן תקרה נמוכה בפנייה של חצי קומה עוצרת רהיטים שהרוחב לבדו היה מאפשר.

איך עובד החישוב

רהיט הוא בקירוב תיבה עם שלושה ממדים. כדי לעבור בפתח מלבני, שני הממדים הקטנים שלו צריכים להיכנס בפתח באחת משתי הסיבובים. הממד הארוך ביותר עובר לאורך עומק המשקוף, ולכן הוא כמעט אף פעם לא זה שעוצר את המעבר.

כניסה לתא מעלית היא מבחן מחמיר יותר, כי שם צריך שכל שלושת הממדים יסתדרו יחד בתוך התא. לכן פריט עשוי לעבור בקלות בדלת המעלית ובכל זאת לא להיכנס לתא. כשהתא צר אבל גבוה, לפעמים מעמידים את הפריט על הצד ומנצלים את אלכסון הרצפה, וזה החישוב הנוסף שהכלי מריץ.

חדר מדרגות מתנהג כמו פתח גבוה. שני הממדים הקטנים צריכים לעבור ברוחב הפנוי, וכ-10 סנטימטרים מהרוחב הולכים ממילא למעקה ולקיר. הממד הארוך נפתר בהטיה, ולכן גובה התקרה משמעותי בדיוק כמו הרוחב: ספה באורך שני מטרים עולה בהטיה, וזה בדיוק מה שתקרה נמוכה בפנייה של חצי קומה מונעת. החישוב הוא קירוב מעשי ולא הוכחה גאומטרית, ובמקרי גבול אין תחליף למדידה בשטח.

שימו לב

הכלי מניח צורת תיבה ומשאיר שני סנטימטרים מרווח בכל מעבר. רהיט עם משענת גבוהה, פינה מעוגלת, רגליים מוברגות או ידיות בולטות מתנהג אחרת. מדדו את הרהיט כפי שהוא מגיע ארוז, ולא לפי מידות הקטלוג.